כל מה שרציתם לדעת על החללית הישראלית הראשונה לירח ולא העזתם לשאול

לאור הפרסומים האחרונים, אתם שאלתם – אנחנו עונים!

מי אנחנו?

SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח, שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות העולמית Google Lunar XPRIZE: מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. SpaceIL היא הנציגה הישראלית היחידה. הפרס שיוענק לזוכים במקום הראשון הוא 20 מיליון דולר, אותו התחייבנו לתרום, במידה ונזכה, לטובת קידום המדע והחינוך המדעי- טכנולוגי בישראל. העמותה פועלת ליצירת "אפקט אפולו" חדש: לעורר ההשראה בקרב הדור הבא בישראל ובעולם לבחור במקצועות מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה.

באוקטובר 2015, ציינו אבן דרך דרמטית בפרוייקט, כשהפכנו לקבוצה הראשונה להכריז על חוזה שיגור, שמשמעותו "כרטיס טיסה" של ממש לירח. השיגור צפוי על גבי טיל שיגור של ענקית החלל האמריקנית, חברת SpaceX.

33 קבוצות החלו את המרוץ, ונכון לחודש ינואר 2017 נותרו בו רק חמש, ובהן .SpaceIL אנחנו הקבוצה הראשונה שחתמה על חוזה שיגור, ולפיכך ניצבים בעמדת הובלה בתחרות לצד הודו, יפן, ארה"ב וקבוצה בינלאומית.

למה זה חשוב?

מדובר בפרויקט ברמה הלאומית אשר מהווה הישג יוצא דופן למדינת ישראל והשראה לדור צעיר

  • פרוייקט לאומי- למרות שהתחלנו כמיזם פרטי במסגרת תחרות של גוגל, הפרויקט כבר פרץ גבולות והפך לפרויקט לאומי, הן מבחינת ההישג הטכנולוגי של שיגור חללית ישראלית ראשונה לירח והן מבחינת הערכים והפעילות החינוכית הענפה שיצרנו. הפרוייקט מהווה הישג יוצא דופן למדינת ישראל והשראה לדור הצעיר.
  • גאווה ישראלית ויוקרה- עד כה רק שלוש מעצמות-על עשו זאת: ארה"ב, בריה"מ לשעבר וסין, בתקציבי עתק. אנחנו מנסים להוכיח לעולם שגם מדינה קטנה עם תקציב מצומצם יכולה להצטרף למועדון היוקרתי.
  • חינוך הדור הבא ודאגה לעתיד הטכנולוגי של ישראל כ"אומת הסטארט אפ"- אנו מאמינים שהשיגור והנחיתה ההיסטוריים על הירח יימשכו שבועות מספר, אך האפקט וההשפעה שלהם יימשכו שנים בזכות החינוך. השיגור הינו אירוע מכונן, יוצא דופן ומעורר השראה. אנו שואפים להניע באמצעותו "אפקט אפולו" חדש בישראל: לעודד את הדור הבא של ילדי ישראל לבחור במקצועות המדע, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה (STEM); לגרום להם לחשוב אחרת על התחומים האלה; לייצר תחושות של יכולת, ולמעשה, לאפשר להם לחלום חלומות גדולים גם במדינה הקטנה שלנו. אנו שואפים לשנות את השיח בישראל ולעודד בנות ובנים לראות במדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה אפשרויות מלהיבות לעתידם.
  • ענף הייטק חדש- SpaceIL מהווה פריצת דרך לצמיחת תעשייה מקומית חדשה: תעשיית חלל פרטית, שעשויה להיות ענף הייטק חדש ומשמעותי עבור ישראל, בהתאם למגמת ה"חלל החדש" העולמית.

איך אנחנו מתכוונים לייצר "אפקט אפולו" ישראלי?

אנחנו לא מחכים ליום השיגור כדי להשפיע על ילדי ישראל ולעורר בהם השראה. עד כה נחשפו חצי מיליון ילדים בישראל במסגרת הרצאות המתנדבים. מהיום הראשון, אנו מפעילים רשת של מאות מתנדבים בכל רחבי הארץ, שעוברים בית ספר-בית ספר ומספרים להם את סיפורה של החללית הישראלית הראשונה לירח. הם מקדישים מזמנם החופשי ומרצם לטובת המשימה החשובה של חינוך דור העתיד. בלעדיהם לא היינו מצליחים לממש את החזון החינוכי שלנו.

אנחנו שואפים לשמש מקור השראה לדור העתיד ולשנות את השיח בישראל במטרה לעודד בני נוער לפנות לכיוון המדע, ההנדסה והיזמות, ולראות את ההזדמנויות המלהיבות הפתוחות לפניהם בתחומים אלו. כדי לעשות זאת, אנחנו מקיימים מגוון תוכניות חינוכיות לבני גילאים שונים ופועלים בכמה מישורים: חשיפה, מינוף ותהליכי עומק.

שאיפתנו היא לחשוף את התוכנית שלה לקהל רחב ומגוון; חוברת לשותפים אסטרטגיים מהמגזרים השונים כדי למנף את יכולות שני הצדדים; ומפתחת תוכניות שמטרתן לאפשר לתלמידים להתנסות בתהליכי עומק המעודדים חשיבה מורכבת, עניין וסקרנות.

אנחנו מתמקדים בתלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, הנמצאים לפני שלב ההחלטה בנוגע למסלול הלימודים והקריירה שלהם.

מי תומך בפרוייקט?

במהלך השנים תרמו רבים לפרויקט. התורמים המרכזיים הינם קרן משפחת ד"ר מרים ושלדון אדלסון ומוריס קאהן, שאף שימש עד לאחרונה כיו"ר הבורד שלנו. כמו כן, תרמו סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ועוד. הפרויקט ייצר שיתוף פעולה יוצא דופן בין המגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. בין השותפים לפרויקט ניתן למנות את התעשייה האווירית, מכון ויצמן, אוניברסיטת ת"א, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק וכן עשרות מהנדסים ומאות מתנדבי העמותה.

מדוע מוריס קאהן עזב את כס יושב ראש הבורד?

עד לאחרונה שימש התורם הישראלי הגדול שלנו, מוריס קאהן, כיו"ר העמותה. קאהן תמך בשנים האחרונות במיזם ותרם מעל ל- 18 מיליון דולר. בעצה משותפת, התקבלה ההחלטה כי היותו של קאהן תורם מרכזי ויו"ר – מקשה עלינו לגייס את הכספים הנותרים הנחוצים לפרוייקט. קאהן מאמין גדול בפרוייקט וכראיה, התחייב לתרומה של 10 מיליון דולר נוספים, במידה ויגויסו 20 מיליון דולר נוספים מתורמים אחרים והממשלה.

כמה עולה הפרוייקט? כמה כסף גוייס עד היום? ו"על מה הלך הכסף"?

להנחית חללית על הירח זה לא עסק זול, מסתבר. אנחנו עושים את מה שעלה מיליארדים לנאס"א וסוכנויות החלל הגדולות בעולם בתקציב של 85 מיליון דולר בלבד. עד כה גויסו 55 מיליון דולר מתוכם, שהושקעו בעיקר בתכנון, פיתוח ובניית החללית, בשיתופי פעולה ובכח אדם.

כמה כסף חסר? למה ישמש הסכום שנותר?

להשלמת המשימה נדרשים עוד 30 מיליון דולר. מתוכם התחייב איש העסקים והפילנתרופ מוריס קאהן לתרום 10 מיליון דולר נוספים באם יגויס שאר הסכום –כלומר 20 מיליון דולר מתורמים אחרים והממשלה.

עד כה קיבלנו התחייבות ממשרד המדע לתמיכה של 2.5 מיליון דולר. יש לציין כי על פי כללי התחרות, הממשלה יכולה לעזור ולהגדיל את תמיכתה עד לכדי 8.5 מיליון דולר.

יתרת הכסף תשמש ברובה לכיסוי עלות השיגור ובנוסף, עריכת הניסויים של עמידות החללית בפני תנאי חלל קיצוניים, שנערכות במתקנים מיוחדים – חלקם בתעשיה האוירית וחלקם בחו"ל- שעלות הפעלתם יקרה מאוד.

אז מה נשאר לעשות, בעצם?

אנחנו אוטוטו שם! באמצע דצמבר 2017 נשלים את הרכבת החללית ונוכל להתקדם לשלב הניסויים, שיארך מספר חודשים. הניסויים הם סדרת בדיקות של עמידות החללית בפני תנאי חלל קיצוניים לפני שיגור, שנערכות במתקנים מיוחדים – חלקם בתעשיה האוירית וחלקם בחו"ל- שעלות הפעלתם יקרה מאוד.

למה "נזכרנו" רק עכשיו?

לאורך השנה האחרונה ידענו על הפער התקציבי ומשמיצינו את כל הניסיונות להשיג את הכסף והזמן דחק- החלטנו לגייס את עזרת הציבור בהעלאת המודעות ועזרה באיתור התורם הגדול הנוסף הפוטנציאלי והסיוע הממשלתי.


מדוע משכורות בכירי העמותה גבוהות?

המשימה המורכבת של שליחת חללית לירח מצריכה את כוח האדם ההנדסי המקצועי ביותר, עם מומחיות נדירה בשוק – ולכן השכר בהתאם. יצויין כי המשכורות בעמותה נמוכות בדרך כלל. באופן משמעותי מהנהוג בשוק בתפקידים נדירים אלה.

למה הדדליין לסיום התחרות נדחה?

פרוייקט הנדסי מטבעו מכיל רמה מסויימת של חוסר ודאות- על אחת כמה וכמה פרוייקט חלל חדשני מסוגו וחלוצי. אף אחת מהקבוצות המתחרות – כולל מארגניה- לא צפו שזה יקח כך כך הרבה זמן וזהו אכן פרוייקט מורכב לאין שיעור לשגר חללית לירח. בנוסף, אף אחת מהקבוצות האחרות לא הצליחה לעמוד בתאריכי היעד שנקבעו לאורך הדרך.

אם גובה הפרס של גוגל הוא 20 מיליון דולר, מה ההיגיון הכלכלי?

הפרס של גוגל – על סך 20 מיליון דולר- לא נועד מלכתחילה לכסות או להחזיר הוצאות, אלא רק להתניע ולהצית את המגמה הבינלאומית של תעשיית חלל פרטית וזולה יותר.SpaceIL  ותורמיה התחייבו לתרום את כספי הפרס הפוטנציאליים לטובת קידום החינוך למדעים וטכנולוגיה.

האם זה קמפיין גיוס מהמונים?

למרות שאנו אסירי תודה על כל שקל שמגיע מהציבור וזה מחמם את הלב, לא יצאנו עם קמפיין גיוס מהמונים. כמובן ש-20 מיליון בתוך חודש הוא יעד לא ריאלי לגיוס מהציבור הרחב.

מטרת הקמפיין היא לגייס את תמיכת ואהדת הציבור, שיסייעו במאמץ למצוא תורם משמעותי ולקבל סיוע מהמדינה. בכוונתנו לעורר הד ציבורי למצבו המתקדם של הפרויקט ובכך להעלות מודעות בקרב תורמים פוטנציאלים ובקרב גורמים ממשלתיים, כדי שירתמו להשגת הסכום החסר ולהשלמת המשימה הלאומית.

 

 

To_the_Moon_and_Bayond.4

לכל החדשות